יינות מבעבעים בד"ץ הרב פדווא לונדון – המבחר שלנו!
יינות מבעבעים בכשרות מהודרת זה לא תמיד פשוט למצוא, ובכשרות הרב פדווא לונדון – עוד פחות. הבגליאטי הוא אחד מהיינות המבעבעים הכשרים הכי מוכרים בשוק, ומה שמייחד אותו זה שהוא מגיע מצפון איטליה – אזור פיימונטה, שם מגדלים את ענבי המוסקטו הכי טובים. התסיסה שלו טבעית ועדינה, והוא נשמר עם מתיקות טבעית מהענבים עצמם – לא סוכר שמוסיפים אחר כך.
הבגליאטי מוסקטו רוזה מתוק 375 מ"ל הוא הגרסה הוורודה – מבעבע, מתוק, עם ארומות של תות ופטל. הבקבוק הוא חצי (375 מ"ל), מה שנוח כשרוצים לפתוח כמה סוגים על השולחן, או שאין הרבה שותים. מגישים קר – 6-8 מעלות, ישר מהמקרר.
רוזה מול לבן – מה ההבדל בפועל?
שני הבגליאטי – הלבן והרוזה – הם מוסקטו מבעבע מתוק. ההבדל הוא בארומות ובטעמים. הלבן יותר פירותי-טרופי, עם ניחוחות של אפרסק ומשמש. הרוזה הוא יותר פירות יער – תות, פטל, קצת פרחוני. שניהם ב-45 ש"ח לחצי בקבוק, שניהם בכשרות הרב פדווא לונדון ועדה החרדית. ההחלטה בין השניים היא נטו עניין של טעם אישי.
מתי כדאי להגיש יין מבעבע
אם אתם מחפשים את הגרסה הלבנה, הבגליאטי מוסקטו לבן מתוק 375 מ"ל הוא אותו יין בדיוק, רק עם ארומות טרופיות יותר. הוא ארומטי מאוד, מתוק, עם בועות עדינות. גם הוא מגיע מכרמי בונטו שבצפון איטליה, בכשרות הרב פדווא לונדון ועדה החרדית. שניהם יחד על השולחן – לבן ורוזה – זה שילוב שעובד טוב באירועים.
מה זה בעצם אומר תסיסה טבעית?
יש הרבה יינות מבעבעים בשוק שהבועות שלהם מגיעות מהזרקת גז לתוך הבקבוק אחרי היינון. הבגליאטי עובד אחרת – התסיסה שלו היא טבעית, כלומר הבועות נוצרות בתוך היין עצמו במהלך התסיסה, לא מוזרקות אחרי כן. זה אומר שהבועות עדינות יותר, היין פחות אגרסיבי והטעמים יותר עדינים. למי שאוהב פרוסקו או ספרקלינג עם בועות חזקות וחמות – זה יין אחר.
המוסקטו האיטלקי מאזור פיימונטה הוא הבסיס לכל המוסקטו הטוב בעולם. האיטלקים קוראים לזה אסטי ספומנטי – יין מבעבע מתוק מאזור פיימונטה. האקלים הקריר והאדמה הייחודית שם נותנים לזן המוסקטו ארומאטיות שלא מוצאים באותה עוצמה באזורים אחרים.
איך מגישים את זה נכון
יין מבעבע מתוק לא צריך הרבה סידור. שמים אותו במקרר לפחות שעתיים לפני ההגשה, פותחים ישר לפני שמוזגים, ומגישים בכוסות גבוהות וצרות שמאפשרות לבועות לעלות. אין צורך לתת לו לנשום כמו יין אדום. אם אתם רוצים להגיש את הלבן ואת הרוזה ביחד – זה נראה יפה על השולחן ונותן אפשרות בחירה לכל אחד.
הבקבוק בנפח 375 מל הוא גם יתרון בפני עצמו. בקבוק שלם של יין מבעבע הוא הרבה בשביל משפחה קטנה או כשיש שותים יין. חצי בקבוק הוא בדיוק הכמות הנכונה לשתייה קלילה בסוף ארוחה, ואם רוצים לפתוח גם לבן וגם רוזה – שני בקבוקים קטנים זה יותר נוח מבקבוק אחד גדול.