משלוחים חינם בקניה מעל 199 ש"ח

שנין בלאן – סקירת זן

תוכן עניינים

סקירה מטעימת שנין בלאן.
הטעימה כללה טעימת אורך מדהימה של לאטור לבן מיקב נטופה. שנין בלאן הוא זן יין לבן שבמקור מככב בעמק הלואר, מרכז צרפת. בעולם החדש הוא הצליח במיוחד בדרום אפריקה.
מאפייניו הטיפוסים? לדעתי מאפיינו הבולט הוא שהוא לא מאוד פירותי, הוא יין שיכול להיות טכני, עם הרבה חומצה טבעית ומינרליות יפה. אפשר לעשות אותו על הצד הפירותי אבל זה לא נקודת החוזק שלו. לדעתי הצנועה זהו זן המשקף הרבה את היינן ואת הטרואר שלו. הוא חומר ביד היוצר, ועושים ממנו הכל מיינות מבעבעים (גם בלואר וגם בדרום אפריקה) עד יינות קינוחים. אכן הריקבון האציל (הביוטריטיס, לא הבלוג) גם עובד שעות נוספות בעמק הלואר.
כל היינות בטעימה הם שנין בלאן אז אני אציין רק את היקב ואת שנת הבציר.
ננה 2020 : מאוד חמאתי באף , עשביות פורחים מתחת. הפה תפוזים זסתי, יש חריפות קלה עם מבנה שומני עם סיום חמאתי ומינרלי עם אבן יבשה. יין עשיר מאוד, צעקני, מורכב ועוצמתי. ננה 2019: באף גבינה ומנדרינה. רגוע יחסית. בפה יש השפעת עץ מורגשת עם דבש ותבלינים ירוקים. מרירות ומינרליות לצד הדבש.
ננה "בארל רזרב" : היה קורקי, ננה אחד מיקבי הנגב אימץ את השנין בלאן כזן הדגל עבור הלבנים שלו. יין רגוע וחומצי בעמק הלואר הקריר, הופך ליין מוחצן ועשיר במדבר הלוהט. תוך שמירה על המינרליות הטיפוסית של הזן. סך הכל ביטוי בהחלט יפה ומקורי לזן. קנטיר 2018 : אף כפרי ואפילו קצת רפתי. אותם טעמים חוזרים בפה אבל חסר לטעמי רעננות שהיא חובה על מנת לאזן פאנקיות כזו אחרת זה לא כייף. אדיר, כרם בן זמרה 2019 : אף דבשי וחלבי. הפה ממשיך עם דבש יבש ורענן וקצת גבינה. יש עשביות קלה ונחמדה. מטר 2019 : באף יש לנו גבינות. הפה טרי, עמוק, חמאתי, המבנה חזק אבל היין באופן טיפוסי לשנין, לא מאוד ארומטי. יותר מבנה מתוכן. דלתון Wild Oneי 2020 : השם מתייחס לעובדה שהשנין בלאן הזה הותסס בתסיסה ספוטנית על שמרי הבר שלו. גם פה יש לנו גבינה באף, הפה מאוד ירוק ומינרלי עם חומצה מעולה שנותן לטעמים האלה עומק ואריכות. השנין הזה לא מאוד שונה במאפייניו לשנין טיפוסי, הוא קר, אלגנטי ומינרלי אבל החומצה פה מרימה אותו. וזה היין האוהב עליי עד כה בטעימה.
וכעת לחלק היותר מעניין של הטעימה. היקב הכשר שנתן בעשור האחרון את הבמה הכי גדולה לזן השנין בלאן. יקב נוטפה. בליינאפ המסורתי של יקב נטופה, יש שני יינות לבנים, ששניהם מורכבים ב-100% שנין בלאן. השנין בלאן בלי עץ, תחת התווית "דומיין נטופה לבן" , לרוב אלגנטי, רענן ועם פירותיות מסויימת שנועד לשתייה לטווח קצר. ומעליו הלאטור נטופה, שנין בלאן מאותו כרם שיושב קצת פחות משנה בחבית עץ אלון. שילוב בין החומצה הטבעית והעץ מאפשרים ליין להתיישן כמה שנים טובות, בין הלבנים הישראלים הבודדים שמתיישנים בכבוד.כמה הוא יכול להתיישן ואיך הוא מתיישן ? תכף נגלה.
לאטור 2020 : האף לימוני הפה עצי,מינרלי , זסטי ולימוני עם חומצה טובה לתמיכה. פשוט מעולה. הלימוניות מבורכת מאוד פה לצד המינרליות היבשה יותר. לאטור 2019 : האף והפה מאוד עשביים, מלא אקליפטוס ודשא. תבלינים חמים מהעץ. ודבשיות בסוף. חומצה צורבת ועמוקה בסיום. היין איבד קצת מהמבנה שלו לעומת לאטורים אחרים, מה שנותן לו מרקם פחות מוצלח והיתה ביקורת שהוא מיימי. לי זה לא הפריע וזה היה מאוד טעים לי. לאטור 2018 : האף תפוזי, זסטי. בפה העץ שולט ביד רמה עם תפוזים מנדרינות ותבלינים. לא הלאטור האוהב עליי, כמו הרבה יינות לבנים, ולאטורים קודמים, עם השפעת עץ כבדה, שווה לחכות שהעץ יימס בתוך היין כדי שיתעגל ויתאזן. לאטור 2017 : מחומצן, בקבוק בעייתי. לאטור 2016 ; אף טרופי , מנגו. הפה נעים יש עשביות ודבש ונשאר המון חומצה טובה וטעמים מעושנים. מאוד יפה. יין בשיא או קרוב לשיא.
יקב נטופה לא עושה יין בשנת שמיטה. אז אין לאטור 15.
לאטור 2014 : אף קרמי, הפה מעושן עם חמאה מורגשת ותבלינים ירוקים. חגיגה עשבית וחלבית. לא רק שהיין החזיק אבל החמאה עדיין כאן ! זוכר את עצמי עוד בתחילת דרכי, טועם את היין הזה ומרגיש לראשונה טעמי חמאה חזקים שהפתיעו אותי מאוד. אמרו לי שזה בגלל שהוא צעיר ושזה יירגע. והנה זוכה לטעום את היין 5 (או 6 ?) שנים אחרי והחמאה האגדית עדיין פה ! הלאטור 2014 לא הראה סימנים שהוא מתקרב לסוף תקופת השיא שלו, אז העובדה שה-2013 היה מעבר לשיא לקחה אותנו בהפתעה. היו טעמים מחומצנים מובהקים. זה גם יין שזכיתי לטעום במזנו ומאוד אהבתי. לצערנו לא היה לנו הרבה יותר מזל עם ה-2012 וה-2011 אבל ….. לאטור 2010: היין בחיים !! מינרלי מאוד , קצת תפוחים ועקיצות מהחימצון החלקי אבל מרגישים עוד מהמינרליות המקורית והיפה של היין. טעימה מרגשת מאוד של הלאטור הראשון. שאפו ! לסיכום מדובר ביין לבן עם אופי מינרלי ומבנה חזק מהשפעת העץ, שהבצירים החדשים שלו יותר נגישים ופירותיים, נראה שמתיישן כרגע טוב ל-7 שנים. לפעמים יותר.אגב, מוקדם יותר השנה, זכינו לטעום גם טעימת עומק של מגנומים של השרדונה של קסטל, עוד יין לבן ישראלי שמתיישן. יש להם במשותף את השפעת העץ הזו שבהתחלה קצת כבדה יחסית שבסוף הופכת לטעמים מעושנים עם הזמן.ההבדל המהותי שאני רואה פה, הוא שבעוד השרדונה היה מאוד קונסיסטנטי בטעם שלו, השנין בלאן של נטופה מבטא הרבה יותר את הבציר, ויש קצת יותר שוני משנה שנה. גם ניכר שהורידו לדעתי (לטעמי) את מינון העץ בבצירים האחרונים. והשרדונה מטיבו קצת יותר פירותי-דבשי בעוד השנין בלאן יותר מינרלי ויבש.

אהבת את המאמר? איזה כיף! אשמח אם תשתפ/י :)

קבלו קופון עם 5% הנחה בקניית יינות הבאה שלכם!

הרשמו לניוזלטר של קידוש וקבלו קופון עם 5% הנחה ובנוסף תקבלו עדכונים חמים על מבצעים, קופונים, אירועי יין ועוד.