יקב לה פורה בלאנש – סקירת יינות

יקב La Forêt Blanche Winery – יקב לה פורה בלאנש לפני קצת יותר משנתיים נכחתי בטעימה שהייתה בעצם ערב השקה של יקב לה פורה בלאנש, מיתוג מחדש של יקב לבני דאז. כתבתי פוסט מפורט על היינות, אחד הראשונים של עמוד זה. בחנוכה האחרון הייתי בפסטיבל של קידוש (כתבתי גם עליו), והיינות שלהם נתנו הופעה מאוד טובה. אז חשבתי שהגיע הזמן להתעדכן קצת יותר בהיצע הנוכחי שלהם. היקב נמצא בדרום הר חברון, צפונית ליער יתיר. יינן היקב הוא ברונו דרמון, יינן צרפתי ממקור, עובד ביקב כבר מעל לעשור. מנכ"ל היקב יעקב בריס אירח אותנו (הגעתי עם חברי יצחק) ביקב, והקדיש לנו זמן רב. המון תודה יעקב ! לה פורה בלאנש : אריאל, לבן (90% ויונייה, 10% שנין בלאן) 2020 : אף ארומתי, פרחי יסמין קצת גבינה. הפה עם חומצה נהדרת, פרחוני מאוד, יש קצת מטעם חומר הניקוי הזה מהויוניה שאני אוהב, טיפ טיפה שומניות. היין מפוקס, ועשוי מדויק. מאוד כיפי ומרענן. דביר, פינו נואר 2019 : מיד פטריות באף קצת פרי אדום, אדמה רטובה. הפה רענן, אדמתי, עם פרי אדום בוהק, טקסטורה טובה, קצת עץ בפיניש. ביטוי מאוד מוצלח של פינו נואר ישראלי. היין הזה הוא שיפור משמעותי מהפינו נואר 2017 של היקב שטעמתי לפני שנתיים בהשקה ועליו כתבתי שאין לו "מאפיינים של פינו נואר". פה יש לנו את האלגנטיות הטיפוסית הזו, הפרי המאוד אדום, ואפילו טיפ טיפ מהאדמתיות הזו. כל הכבוד ! דביר, פטי ורדו 2019 : וואו זה פטי וורדו מאוד מפתיע, מאוד מתובל, מהציפורן עד הנענע, פרחוני, גוף בינוני, מאוזן ועשיר ואז סיומת יבשה, כמעט אגוזית, ומרירות מעולה. היין לא דומה לפטי ורדו הנפוץ בישראל. אין לו את הפירותיות הכבדה שאני רגיל לקבל. יש פה בשלות מסוימת, כמו ברוב יינות היקב, אבל זה מתלווה מגוף בינוני, מתבלינים מאוד מפתיעים ובסיומת יבשה שנותנת ניגודיות. אני חושב שזה יין מיוחד ומעניין, וגם טעים למען האמת. אהבתי אותו. אריאל, פטי ורדו סירה 2018 : פרי שחור באף. הפה מאוד טאני עם פרי בשל יחסית וסיומת מתובלת. הגוף כבד יותר, הטאנינים עדיין שולטים ביד רמה, היין מאוד צעיר, מראה פוטנציאל. לסיום טעמנו שני בצירים של יין הדגל של היקב 2017 ו-2018. היין הוא 100% קברנה סוביניון מכרם שדה כלב. היין כולו מופק מ-Free Run, כלומר מהחלק של היין שנוזל באופן טבעי מהענבים ולא נסחט. החלק הזה נחשב לחלק האיכותי ביין והוא גם מכיל פחות טאנינים. יער לבנון 2017 : בטעימה לפני שנתיים, פחות התחברתי דוקא ליין הזה. ודעתי לא השתנה שנתיים אחרי. היין רך מאוד ובשל, אין הרבה מבנה ואין ניגודיות להשפעת העץ החזקה. היין נגיש ועשיר בטעמים והבנתי שהוא מצא את קהל היעד שלו. פחות בשבילי.יער לבנון 2018 : לשמחתי הרבה, היקב הלך לכוון שונה לחלוטין פה עם גרסת ה-2018 של היין. חלק מהיין הותסס בגרגרים שלמים, השאר מעיכה קלה. היין עמוק ובעל מבנה סולידי שתופס נפח, ממלא את הפה עם טעמים של אוכמניות, פטל שחור, שוקולד מריר, אקליפטוס ונענע, עץ עדין אך מורגש. קברנה סוביניון ישראלי עשוי מצויין. ורוצים ספוילר ליער לבנון 2019 ? חלק ממנו מיושן בחבית של 500 ליטר, כלומר השפעת העץ צפויה לרדת עוד. במערכת הריקבון האציל (כלומר אני) אוהבים את זה ! לסיכום : וואו, אני אישית לא אוהב את כל היינות של היקב, חלקם בשלים מדי לטעמי אבל הנה יקב שועבד טוב כדי להציע יין שהוא תמיד איכותי, וגם מעניין ובעל אופי משלו ומגוון סגנונות. הפינו נואר הזה שהוא אינטרפרטציה מאוד טובה לזן, הפטי ורדו שיצא משום מקום והפתיע מאוד. הם הולכים, חוקרים ומשתפרים, האריאל הלבן הזה היה חד-משמעית הרבה יותר טוב מהנסיונות הראשונים שלהם לדעתי, וגם יין הדגל יער לבנון הולך ומשתפר. לברונו דרמון יש כבר המון ניסיון ביין, אבל הוא לא נח לרגע ומפתיע אותנו עם דברים חדשים, שונים וטובים.אני מקווה שהם ימשיכו כך, ובהצלחה בהמשך !