לשחרר את הפקק

כשאני מתוסכל אני נוטה להגיב בשני דרכים, או עצבים או הומור, לרוב עדיף לא להתעצבן אבל לפעמים ההומור כל כך גרוע שכבר היה עדיף להתעצבן.  וכך היה לי בשבוע האחרון בעוד עומס תנועה אינסופי באזור ירושלים כשחשבתי מה המשותף בין כבישי ישראל לבקבוק יין? נכון מאוד, בשניהם יש פקק. עכשיו אתם מבינים למה לפעמים עדיף להתעצבן?

מכיוון שאין זה מקומי לדבר על כבישי ישראל למרות שיש לי המון מה לומר בנושא בואו נדבר  על הפקקים שכן משמחים אותנו –  פקקי השעם.

מחקרים היסטוריים גילו שהשימוש בשעם כחומר גלם החל כבר לפני כ2600 שנה אך אז השתמשו בשעם בתעשיית הדיג או כדי לייצר נעליים ומי יודע  אם היו משתמשים בשעם גם בתעשיית הרכב היו פחות פקקים.  בכל הזמן הזה ובעיקר באזורי היין של אירופה נהגו לסגור את בקבוקי היין באמצעות פקקים מעץ שהיו עוטפים בעלים וטובלים בשמן זית (היום יש מקומות שקראים לזה סלט…) עד תחילת המאה ה16 אז התחילו להשתמש בשעם כפקקים לבקבוקי היין בבתי השמפניות שבצרפת.

הסיבה המרכזית לפופלריות של השעם היא שחומר הגלם אטום לחדירה של נוזלים מצד אחד אך מאפשר חדירה של גז מצד שני. כך נוצרת חדירה איטית מאוד של חמצן אל הבקבוק שמסייעת ליישון היין מבלי לחשוש מיציאה או חימצון מהיר של הנוזלים שבבקבוק.

פקק השעם הוא אמנם הפקק הפופלרי ביותר ויש לו יתרון גדול שהוא עשוי מחומר טבעי מתכלה בנוסף ליופי והחשיבות ההיסטורית שלו, אך לפקק השעם יש חסרון אחד בולט שבא לידי ביטוי על ידי פגדם שנקרא בשפה המקצועית  TCA . הtca  היא התפתחות חיידקית שגורמת שלפקק השעם יהיה ריח של טחוב שמזכיר קרטון רטוב. כאשר היין מאוחסן והנוזל בא במגע עם הפקק הפגום, הפגם יכול לעבור גם אל היין ולפגוע בו. הפגם הזה נקרא בלועזית מדוברת "קורקי". פגם ה"קורקי" קיים בכ 5%  מכלל פקקי השעם, מה שהוביל את היקבים בעידן המודרני לחפש תחליפים עם פחות סיכוי לפגיעה ביין.

התחליף המוכר ביותר הוא פקק ההברגה. עד לא מזמן יקבים רבים חששו להשתמש בפקקי ההברגה מכיוון שהם היו אטומים מדי ולא אפשרו לחמצן לחדור באיטיות אל היין. אבל כיום כבר יש פקקי הברגה מתקדמים שמאפשרים לחמצן לחדור פנימה בצורה מבוקרת. הסיבות המרכזיות לכך שאין שימוש רחב בפקקי ההברגה היום הם א. אנשים רבים תופסים את היינות האלו כיינות זולים ב. הפקק עשוי מחומר שאינו מתכלה והוא פוגם באיכות הסביבה.

תחליף נוסף שקיים לפקקי השעם הוא הפקק הסינתטי שעשוי מפלסטיק או תערובת צמחים היתרון המרכזי בפקק זה הוא שהוא זול משמעותית מפקקי השעם אך מצד שני הוא לא מאפשרת את חדירת החמצן הדרושה ליישון היין ולכן נוהגים להשתמש בו בעיקר ביינות זולים שאינם זקוקים ליישון ארוך.

הפקק הנפוץ ביותר היום ביינות איכותיים הוא פקק בסגנון דיאם שנקרא על שם דיאם החברה שפיתחה אותו במטרה לפתור את פגם ה"קורקי" מבלי לשנות את הצורה או החומר המוכר. פקק הדיאם עשוי משבבים של שעם דחוס יחד עם קפסולות מיקרוסקופיות מלאות בגז שמשאיר את הפקק לח ומונע התייבשות. הסיכוי לפגם בפקקים האלה הוא אפסי ולכן הוא נהיה נפוץ לפיקוק יינות איכות שנועדו להתיישן. זהו השתחרר לי הפקק