משלוח חינם בקניה מעל מעל ₪249

יקב שירן – סקירת יינות

אלכסנדר יוצא לבדוק את היינות הלבנים והאדומים של יקב שירן מקרית אבע

תוכן עניינים

רשמי טעימה של היינות העדכניים של יקב שירן, כולל לבנים 2020 שיצאו השנה. בפוסט הזה אכתוב על היינות של אחד מהיקבים הקטנים האהובים עליי בישראל, יקב שירן של היינן אלי שירן. היקב, שגילו מתקרב לעשור, היה במקור יקב ביתי בגוש עציון והוא יושב עכשיו בקריית ארבע. התברכנו בהרבה יקבים קטנים בישראל (ואני לא מדבר פה על היקבים המייצרים 100 אלף בקבוק בשנה ועדיין קוראים לעצמם "בוטיק"), ליקבים האלה אין תמיד את הציוד של היקבים הגדולים ועוד יותר חשוב אין להם יכולת לייצר יין זול יחסית. מה שיש להם לטובת זה האפשרות לייצר יין עם אופי מיוחד יותר. לצערי, ישנם יותר מדי יקבים קטנים שלא מנצלים את היתרון הזה וכך בתערוכות יין אני לעיתים קרובות מוצא את עצמי טועם הרבה מאותו הדבר כשהיינות לא זולים בכלל. (אז למה שאקנה ? אני צריך לגוון תוויות ?) אבל אלי שירן עושה את היין שלו, ויש ליינות אופי יחודי ששווה מאוד להתעכב עליהם, אני אסביר יותר ברשמים שלי. וכשאני אומר יחודי זה לאו דוקא משהו משוגע שיוצא מהקופסה או נותן בוקס לפנים, להיפך פה מדובר באיזון נפלא ובטעמים נקיים ומדוייקים. עוד משהו חשוב שאני אוהב ביקב הזה, אני עוקב אחריו כבר תקופה ומכיר את את היינן (גילוי נאות) ואני יכול להעיד שאין לו שום נטייה לנוח על זרי הדפנה שלו. היינות שלו פשוט מתקדמים ולטעמי משתפרים כל שנה ושנה. הוא תמיד מספר מה הוא עשה, איזה טכניקות מעורבות ומה שונה הפעם ולמה וכו', לא משעמם ביקב שירן. טוב מספיק עם המחמאות בוא נעבור ליינות

יינות לבנים:

טריאדה 19 : באף סלט פירות טרייה. הפה עוקב אחרי האף עם פירות טריות עדיניים, חומצה טובה שתומכת בהם. יש מרירות זסטית לקראת הסוף. הגוף צמיגי ומחזיק טוב. קלילות ואיכות זה היין. אבל הדעיכה משנה שעברה כבר החלה, הוא היה הרבה יותר קריספי ועוצמתי כשהשתחרר, אחד הלבנים הטובים מ- 2019 בישראל. סמיון 2020: האף מינרלי וביישן. בפה יש יין לבן יבש, מינרלי ומאוד קרמי, לקטי כצפוי מהזן , פשוט יין חלבי (הערתי לאלי הוא אמר שהיין עבר את רוב התסיסה המאלולקטית). יש מרירות קלה בסוף. יין לא שגרתי ומצויין. שרדונה 2020: האף תפוחי בפה הפרי, שילוב של תפוחיות וטרופיות, במרכז והוא נעים, טרי וחומצי, משאיר טעם מריר בסוף עם קצת תבלינים. דוגרי לא היין הלבן שריגש אותי מה-4, הוא עשוי מאוד טוב יותר קלאסי. ויונייה 2020: אם תחפשו בוויקיפדיה יספרו לכם שהויוניה הוא זן מאוד ארומטי (ללא ספק) ושהחיסרון שלו הוא שהוא חסר חומצה. אז אלי שירן עושה ויונייה חומצי מאוד מענבים שבאים ממצפה רמון. יש אפרסקים ומשמשים, מיד בכניסה, קצת פחות אורומות חומר ניקוי מבדרך כלל, ממשיך עם טעמי גבינה, עשביות וזסטיות מרה בסוף והכל עם תמיכה של חומצה גבוהה, יין חד מרענן מאוד וטעים. אני מאוד אוהב. רזלינג 2020: דמות חדשה בקרב היינות הלבנים של 2020, רזלינג ! לא עושים הרבה ממנו בארץ אבל מה שעשו עד עכשיו מצויין. האף מינרלי ועמוק. בפה יש תפוחים והמון לימונים, עשביות, וקצת פאנק, מינרליות וחומצה מאוד כיפית. מרגיש עשיר ומורכב. יין מעולה עם פוטנציאל להתפתחות.


יינות אדומים:

סופרן 2018 : גרנאש וקצת פטיט סירה. באף יש פירות אדומים ופרח סגול. בפה יש פירותיות מדויקת, לא ירוקה ולא בשלה בול באמצע. עם מרקם וטעם שומני מהחבית, תבלינים בפיניש. יש מעט טאנינים שמנחשים שמגיעים מהתוספת של הפתית סירה. יין ממוקד ואלגנטי מאוד עם פרי טעים במרכז. טריו 2018 : (קריניאן 50%, סירה 25% , פטיט סירה 25%) האף פרחוני מאוד. סיגלים, ורדים. הפה מאוד מעניין, מקבלים שוב את הפרי המאוזן הזה, אבל מתלווים אליו גם טעמים אדמתיים יותר ומינרלים יותר אני חושב מהתסיסה הקרבונית של הפטיט סירה, זה עדין אבל זה מביא לפיניש יבש יותר, ומוסיף מימד מהנה ליין. המנצח 2018 : פטיט סירה פטי ורדו באף המון פרי כחול, אוכמניות. ובפה יש גם פרי כחול, עם חומצה טובה וחשובה שנותן טעם טרי. יש טאנינים מורגשים אך בשליטה. מדובר בשני זנים קשוחים בעניי, בעבר היין הזה היה מאוד אלכוהולי וכבד, ואז האלכוהול והבשלות הופחתו משמעותית ובציר 2018 הוא כבר עם 13% אלכוהול בלבד, מה שנדיר יחסית בזנים האלה בישראל ומבורך מאוד. כתוצאה היין יותר נגיש אבל בכל זאת, אני לא מתלהב מהחד-מימדיות של הפרי הכחול הזה, טרי ככל שיהיה. שירת הציפורים 2019 : קריניאן, סירה, גרנאש בערך בחלוקה שווה. היין הזה פשוט פצצת טעם, יש המון פרי יבש, קצת טאנינים, מינרליות,פלפל שחור וציפורן. מורכב, מלא בטעם, ולא כבד. וואו. אני מאוהב. קריניאן גפנים בוגרות 2019 : טעם של אדמה, עם קצת חמאה, פרי כחול. הסיומת מתובלת, ציפורן, עם מעט טאנינים שמייבשים את הפה. היין מאוד מאוד מרשים, הרבה קלאס, עמוק וארוך בפה, אוורירי מאוד, טעמי האדמים ממלאים את הפה בלי להכביד על הלשון. איזה יופי. וואו. את האדומים מ-2018 כבר הכרתי, הם היו היינות הטובים והמדויקים שזכרתי, אבל אני חייב לציין, שלפחות על שני היינות שנטעמו, האדומים מ-2019 הפתיעו אותי לטובה, וכל זה למרות שידעתי שהיינן תמיד מנסה לשפר את היינות שלו. היתה פה עוד עליית מדרגה ברורה לטעמי, ואני מודה שזה מרגש אותי לטעום יינות כאלה.כל הכבוד לאלי. מעריכים מאוד את יצירתך, ותודה רבה על הטעימה הזו.

אהבת את המאמר? איזה כיף! אשמח אם תשתפ/י :)

הרשמו לניוזלטר של קידוש וקבלו עדכונים חמים על מבצעים, קופונים, הטבות, אירועי יין, חדשות ועוד